16# המרחב הילדי בתיאטרון פלייבק – לתת לעצמי לשחק כמו ילד.ה
קהל יעד
אופי הסדנה
תקציר
פלייבק הוא ז׳אנר תיאטרלי, בו השחקנים מקשיבים לסיפורים אמיתיים מהקהל, וממחיזים אותם באימפרוביזציה בטכניקות שונות, תוך שמירה על כְּבוד המְסַפֵּר, נאמנות לסיפור ושֹימת דגש על הקשבה עמוקה. כך נוצר בזמן אמת שיקוף משמעותי של מצבים מעולמם של המְסָפְרִים, המאפשר להם לראות אירועים מחייהם דרך פריזמות שונות, ולעורר בהם רגשות ותובנות באופן עוצמתי וחווייתי.
בסדנה חווייתית זו נעבוד בשני ערוצים משלימים: בערוץ אחד – נתנסה בתרגילי אימפרוביזציה, שמפתחים את יכולות המשחק והתקשורת שלנו. בערוץ שני – נקשיב לסיפורים אישיים, נלמד פוֹרְמָאטִים של פלייבק, עקרונות של הצגת סיפור, יצירה משותפת, וכמו כן מעת לעת נשליך עקרונות פלייבקיסטים על עקרונות טיפוליים, ולהיפך.
דרך תרגילי האימפרוביזציה נתחבר לרוח החופשית שלנו, למשחקיות הטבועה בכל אחד.ת, לספונטניות וליצירתיות מפתיעה ומרעננת. כמו ילדים – נשתחרר מדפוסי חשיבה קבועים ומתגובה אוטומטית ידועה מראש, נניח לרגע את דמות ה״אני החושב״ שעסוק בתכנון, ונגלה את ה״אני המשחק״, שעסוק בחווייה הרגעית ובגילוי מתמיד. נעוף עם הדמיון וניצור מציאויות ודמויות מדומיינות לגמרי, שמהוות ״כביש עוקף״ לשיפוט העצמי ולמגבלות שעוטה ה״אני היודע״ שאנו מציגים בדרך כלל בפני העולם.
כשנקשיב לסיפורים אישיים ונתנסה בהמחזת סיפורים בטכניקות שונות של פלייבק, נחקור ביחד רגעים מהילדות, ומה המקום של רגעים אלו בתוכנו כבוגרים. נשמע גם על מפגשים שלנו עם ילדים שונים, ודרך הפלייבק נראה אותם בעיניים חדשות. הפלייבק מתקיים במעגל הנוצר בין המנחה, המְסָפֶּר, הַשָֹחְקָנִים וְהַקָהָל. המשתתפים בסדנה יתנסו בכל העמדות השונות במעגל הפלייבק, וייצרו קבוצה דינאמית שמתפתחת בין שיתופים, שיקופים, הקשבה פעילה, צפייה, ומתן פידבק שמאפשר למידה והתפתחות. בכל מפגש יינתן זמן לרפלקציה ולעיבוד התכנים שעלו.
רבים מהתרגילים ומהכלים אותם נרכוש בסדנה ניתן ליישם במסגרת עבודה עם קבוצות בשטח, בגילאים שונים ותחומי מיקוד מגוונים. עולם התיאטרון מאפשר פורקן רגשי וקתרזיס באופן ישיר ובלתי אמצעי. בסדנה נתנסה בטכניקות של תיאטרון אימפרוביזציה, ונראה איך דווקא דרך הומור, משחק, תנועה פיזית ויצירה משותפת, נוצרות בין המשתתפים.ות אינטימיות אותנטית ותחושת ביטחון קבוצתית עמוקה, שמאפשרות שיתוף, הקשבה עמוקה, אמפתיה, פתיחות והזדהות. תהיה לנו הזדמנות לשחרר ולעסות את ה״שריר המטפל״ שאנחנו מחזיקים.ות כה חזק תמיד, קל וחומר בשנים האחרונות. נעשה זאת בקלילות, יצירתיות והומור, כי תיאטרון – זה לא רק משחק ילדים (:
